פסק-דין בתיק ת"ק 7004-10-11

הצדדים וכתבי הטענות :

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת, על סך של 3,000 ש"ח. לטענת התובע רכש חבילת נופש מהנתבעת. כשהגיע לשדה התעופה ברודוס, לא הגיעו המזוודות, והוא נאלץ לרכוש את תחולתן, והחמיץ את החופשה, שכן נאלץ להשחית את זמנו בקניות. בערב היום השני, לשהותו ברודוס, קיבל את המזוודות.

כששב ארצה, כיומיים לאחר שקיבל לידיו את המזוודות, פנה לנתבעת, שהפנתה אותו לספק השירות, צד ג' "קשרי תעופה" ואלה הפנו אותו לחברת "הרו הנדלינג". כשפנה ל"הרו הנדלינג" נאמר לו כי האחראית היא חברת "לאופר" (צד ד'), וזו השיבה לו כי האחריות על הכבודה על המוביל, חברת "אג'ין".

בדיון בפני הסתבר כי חברת  AEGEANE   היא המוביל, ומקום מושבה ביוון, וכי על פי האמור בגב הכרטיס, במקרה של אבדן כבודה, יש להגיש תלונה למוביל לכל המאוחר בתוך 7 ימים מיום הקבלה של הכבודה. עוד הוברר במהלך הדיון, כי אכן הנתבעת נתנה לתובע מידע שגוי, לפיו חברת "הרו הנדלינג" היא האחראית.

לטענת נציגת צד ג', היא שמסרה לנתבעת את המידע השגוי, לפיו חברת "הרו הנדלינג" אחראית לכבודה ברודוס, עם זאת לטענתה אין צד ג' אחראית לכך שהתובע לא פוצה, שכן למרות שקיבל מהנתבעת את המידע ביום 29.6.11, הוא פנה ללאופר רק חודש לאחר מכן.

נציגת צד ג' לא ידעה לומר מתי פנה התובע ל"הרו הנדלינג" ומתי זו השיבה לו כי עליו לפנות לחברת "לאופר"

נציג צד ד', הסביר כי חברת "לאופר" מספקת שירותי קרקע למוביל בארץ, אך לא ברודוס, והביע פליאה, על כך שנשלחה אליו הודעת צד ד'.

נציג צד ד' התחייב למסור את פרטי נציג המוביל בארץ, והוא אכן עשה כן, והודיע לבית המשפט כי נציג המוביל הוא עו"ד בעז שולמן.

הודעתו של צד ד' נשלחה לתובע, תוך שניתנה לו אפשרות להודיע האם ברצונו לתקן את כתב התביעה, אולם התובע לא ביקש לתקן את תביעתו, ולצרף את חברת "אייג'ין" כנתבעת, יתכן שמחשש שלא יוכל להיפרע ממנה, בשל חלוף הזמן.

דיון והכרעה :

לאחר ששמעתי את הצדדים, וקראתי את כתבי הטענות, ואת המסמכים שצורפו להם, אני סבורה שדין התביעה להתקבל, כנגד הנתבעת וצד ג', ולו בחלקה, ולהידחות כנגד צד ד'.

עמדתה של נציגת צד ג', לפיה למרות שמסרה לתובע מידע שגוי, אין עליה כל אחריות לכך שהתובע החמיץ את אפשרותו לתבוע, וזאת משום שבסופו של דבר התמהמה ולא פנה בזמן לחברת לאופר, אינה מקובלת עלי.

אין מחלוקת כי התובע פנה יומיים לאחר שקיבל את הכבודה באיחור, אל הנתבעת. אף לו היה זה מתוך טעות, או מתוך כך שלא מצא בשדה התעופה כל נציג לחברת "אייג'ין", ניתן היה לצפות לתשובה נכונה ואחראית מצד הנתבעת.

מרגע שמסרה לו הנתבעת, את המידע השגוי, אותו קיבלה מצד ג', לא היה על התובע לחשוב שמא היה עליו לתבוע חברה אחרת. מסירת המידע השגוי מנעה מהתובע לפנות לגורם הנכון במועד.

אני משווה לנגד עיני את התובע, מתקשר לנתבעת, זו מפנה אותו לצד ג', זו מפנה אותו לחברת "ארו הנדלינג", המפנה אותו לחברת "לאופר" שאף היא אינה הגורם הנכון אליו היה לפנות, והוא מותש.

ניתן לצפות הן מהנתבעת, והן מצד ג' שתערוכנה בירור נכון, ותמסורנה מידע מדויק  ובזמן, למי שרכש מהן את הכרטיס. אין תמה שלאחר שהופנה מחברה לחברה, לא האמין עוד התובע כי יוכל לקבל פיצוי בגין אבדן הזמן.

לאור האמור הריני מחייבת את הנתבעת ואת צד ג' לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סך של 750 ש"ח, וזאת בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן תשלמנה הנתבעת וצד ג' לתובע הוצאות בסך 400 ש"ח, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

איני מוצאת מקום להטלת הוצאות לטובת צד ד'.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.